מיכל נולדה בקיץ 1988 ובקיץ 2019 נפרדה מאתנו.

מיכלי, ילדה של שמש וקיץ, ים ושמים. בעלת נפש חופשיה, כציפור במעופה. דואה למרחוק, מלאת אופטימיות, שמחה ואהבה. הרואה את הטוב בעולם ובאדם באשר הוא.

מיכל, הבת הצעירה להוריה רון ושלומית ניב ואחות לטל, יעל ושחר. נולדה בקיבוץ ארז שמשפחתה הייתה ממייסדיו. כשמלאה לה שנה, עברה המשפחה לעצמון בה עברה עליה כל תקופת ילדותה ונעוריה.

את שנות הפעוטון והגן למדה בישוב ובהמשך בבי"ס משגב. מגיל צעיר מאוד התעמלה בנבחרת התעמלות הקרקע של משגב. לאורך השנים רקדה בלהקת המחול של משגב ולמדה מחול קלאסי ומודרני במגמת המחול בבית הספר. 

עם סיום לימודיה בשנת 2006, עברו הוריה לת"א ומיכל התנדבה במסגרת שנת שירות בכפר רפאל:  כפר למבוגרים בעלי צרכים מיוחדים. בצבא שירתה בחיל המודיעין ועם שחרורה הצטרפה לסדנת המחול של להקת "ורטיגו" בירושלים.

מיכל רצתה "לבלוע" את החיים ובזמן הקצר בו הייתה עמנו, הספיקה לטייל בעולם ולהכיר תרבויות שונות, חייתה שנתיים בצרפת, חוותה אהבות גדולות, חלמה ומימשה את חלומותיה בתעוזה והשפיעה על כל אדם בו פגשה בדרכה.

מיכלי הייתה ברוכת כישרונות, הייתה בה מזיגה בין תחומית ושילוב בין גוף, רגש ושכל. את תפיסתה ההוליסטית יישמה בדרך בה חיה. שלבה בין אהבתה לתחומי האומניות כמחול, תנועה וכתיבה לבין המדעים המדויקים. מיכל רקדה ובשנים האחרונות התמסרה לאקרו יוגה, קראה הגות וכתבה שירה. למדה בפקולטה לחקלאות ברחובות תואר ראשון בחוג ל"מדעי קרקע מים", לימודים אותם סיימה בהצטיינות. מיכל ראתה בשמירה על כדור הארץ ערך חברתי, אנושי ממדרגה ראשונה. היא תכננה להמשיך ולשלב בין אהבתה לאדם ולמחול ולהמשיך ללימודי תרפיה בתנועה. תכניות שנגדעו באיבן.

על מיכל נאמר "מים שקטים חודרים עמוק", בשקט, בעומק ובטוב שבה. מיכלי הייתה חברה נפלאה, חברת נפש, אוהבת אדם, חי וצומח. תמיד הייתה נכונה לתת מעצמה למען אחרים והייתה עבורם אוזן קשבת.

מיכלי, קורנת אור, כולה תמצית של אהבה ורוך, חיוך ענק וצחוק מתגלגל. גדלה מוקפת באהבה ובה עטפה את סובביה.
מיכלי נקטפה מאיתנו בשיא לבלובה, פריחתה ואושרה בתאונת דרכים במהלך טיול בהרי הקרפטים עת רכבו על אופנוע היא ובן זוגה אהוב נפשה.
אחרי מותה, נשבענו למלא את צוואתה – להמשיך ולרקוד את שמחת החיים ולאהוב טבע ואדם.  כך הקמנו את גן הידידות בגינה הקהילתית שבשכונת המשתלה בתל אביב בה אנו גרים.
הגן עוצב כיצירת אומנות אקולוגית, הנותנת ביטוי לזרימה והרמוניה, כרוחה החופשית של מיכלי. הגן נבנה בתהליך של חשיבה משותפת ונוצר באהבה ובשיתוף פעולה של חברים מקהילת הגינה הקהילתית, בני משפחה, חברי משפחה וחברים טובים ואוהבים של מיכל מהם מעצמון.
הגן הוקם מחומרים ממוחזרים שנאספו לאורך תקופה. זו פינת חן שיש בה פשטות ויופי, המשתנה עם עונות השנה ומשלבת בין אדמה ומים, חול ושמים. צבע ספסלי הגן כצבע חול הים והמשענות מעוצבות כגליו. נשמעים פה שירת הציפורים וצלצולם העדין של פעמוני הרוח. פסלי ציפורים משובצים בין ענפיו. מקום שקט המאפשר מנוחה הרחק מהמולת העיר הסואנת ומאפשר מרחב לשיח ולחיבורים בין אנשים. המנדלות הצבעוניות המשובצות בספסלי הגן, מסמלות את היקום ואת נפש האדם. הגן ניחוחו וצליליו מלאים בקסם נוכחותה של מיכל.

קישור לאתר לזכרה של מיכל:

http://www.michalniv.org/