המזכירות

עם ההתארגנות בישוב הקבע, מסוף שנת 1983, ועד סוף 1995, שימש מבנה זה את הפונקציות של המזכירות, הגזברות והנהלת החשבונות של הישוב.

חדר המזכירות שימש, כמובן, לישיבות ופעילות של ועד הנהלת הישוב.

בסוף 1995 עברו פונקציות אלו למבנה המועדון החדש, ומאז משמש מבנה זה את הנוער בעצמון.

והנה הסיפור:

עצמון קם כ"מושב עובדים להתיישבות תעשייתית וחקלאית".

מסיבה זו, התבצע- בשנים הראשונות – העיקרון הבסיסי של העברת מרבית משכורות החברים דרך האגודה..!!

עובדה זו העניקה לישוב חוסן כלכלי כלפי הבנקים, כלפי ארגון הקניות וכלפי גופים ורשויות שונות.

בשנים אלו התבצעו בעצמון שלבי הבנייה והקליטה של שלבים ב' עד ה'.

 

להלן תמצית הפעילויות במבנה זה בשנים אלו, כפי שעלו מזיכרונות משותפים של:

- עירית אהרוני – מזכיר/גזבר - עד סוף 1986, אז הוחלפה ע"י יוכי ויינשטין, אשר עבדה בשנים 1986-1988.

- שלומי אקריש – מזכיר/גזבר הישוב עד היום – החל לעבוד במבנה זה בשנת 1994.

- אסתי וייכמן, מנהלת החשבונות, עבדה עד שנת 1997, לרבות במשרד החדש.

- חמי רגב– מזכירה ומנהלת המשרד - עד שנת 1989.

עובדות המשרד עסקו בתפעול המנהל השוטף של הישוב, לרבות, תקשורת עם מוסדות ההתיישבות וגורמי חוץ שונים, תיאום עם ועדות הישוב, לווי מנהלי של אנשי מקצוע בבנייה ובתחזוקת הישוב, וכמובן, היענות לפניות החברים.

• משרד הישוב – בניהולה של חמי -  שימש גם כסניף הדואר של הישוב, למשלוח וחלוקת עיתונים ודאר בתאים.

חמי טפלה במענה לפניות שונות של התושבים, בתיאום בין ועדות ויישום החלטות, רישום לגנים ובתי ספר, תיאום עם מחלקות המועצה, ועדות הישוב ויישום החלטות, וכן, תיאום השימוש בטנדר הציבורי.

• עיקר הפעילות הכלכלית/גזברית של הישוב בשנים אלו רוכזה בימים ההם ע"י עירית, ובהמשך ע"י יוכי וינשטין ודובי יאור וכן מזכיר-גזבר שכירים, מחוץ לישוב.

מזכירים/גזברים אלה ריכזו במבנה זה את החלק המנהלי והכספי של הישוב והמשך הקמת הישוב – שלבים ב' – ה'.

• הנהלת החשבונות התבצעה ע"י אסתי וייכמן, תחילה ברישום ידני, ומאוחר יותר באמצעות תוכנה ייעודית, שנרכשת בבית השקעות בטבעון. עבודת מנהלת החשבונות כללה הכנת דוחות חודשיים לחברים, התאמות מול המועצה ומול הבנקים והכנת משכורות לכל עובדי הישוב (עובדות מוסדות החינוך, צרכיה ועובדות המשרד).

המאזנים בוצעו ע"י עירית ואסתי, ובוקרו ע"י "ברית הפיקוח" של המושבים.

• עד שנת 1987 - בשל העברת המשכורות דרך האגודה - העבירה הגזברות, בתיאום עם חברי הישוב,  את יתרות הזכות של כל משפחה מחשבון הבנק של האגודה לחשבונות הבנק של החברים.
• יתרות הזכות האישיות בחשבון האגודה זוכו בריבית זכות גבוהה, בהתאם למקובל בארגון הקניות – מה שעודד חלק מהחברים לשמור יתרות כספיות בחשבון האגודה, ואילו יתרות חובה של החברים חויבו, כמובן, בריבית חובה, בגובה שיעורה בארגון הקניות.

• העברת משכורות החברים דרך האגודה נמשכה מספר שנים, עד ביטולה בשנת 1987,
• מנהג נוסף - שעבר אתנו מהקרוונים/מחנה זמני בחוות יבור – היה ניהול הצרכנייה שלנו ע"י חבר הישוב, כאשר לכל משפחה היה מפתח, ואפשרות להיכנס לצרכנייה בכל שעה ביממה..
• עם גדילת הישוב , בחר הוועד בשנת 1986 לשנות את השיטה - לקחת מפעיל חיצוני, עם חיוב החברים דרך האגודה.

סיפור המבנה מחזיר אותנו אל הימים ההם - ימים של הגשמה - עשייה ראשונית ותמימות..

היו זמנים  !!

כיום משמש המבנה כחדר מדריכים של תנועת הנוער.